אסון הכרמל
אסון השרפה בכרמל התרחש בחג החנוכה 2010, מה-2 עד ה-6 בדצמבר. בשריפה העזה והנרחבת שהתפשטה ביערות הכרמל נספו 44 בני אדם, קרוב ל-17,000 איש פונו מבתיהם וכ-25 קמ״ר עלו באש, בהם מיליוני עצים שכילתה השריפה. השריפה הגדולה ב-2010 הייתה אחת מני רבות שהתרחשו לאורך השנים בהר הכרמל, אך היא הייתה הקשה והקטלנית שבהן, בסדר גודל שטרם נחווה בישראל. בניסיונות לכבותה השתתפו כל כוחות הכיבוי הפועלים במדינת ישראל, לצד צוותי סיוע שנשלחו ממדינות רבות אחרות.
תנ"צ ליאור בוקר
ב-2.12.2010 נספה תנ״צ ליאור בוקר באסון השריפה בכרמל, תוך חירוף נפשו בניסיון להציל חיי אדם. מעדויות של ניצולים מהתופת עולה כי ליאור יכול היה לחלץ עצמו, אך בחר להישאר ולנסות לסייע ללכודים בשריפה, עד לרגעיו האחרונים. על אומץ ליבו ועל גבורתו שילם את המחיר היקר מכל, והוענקו לו עיטור המופת של משטרת ישראל ועיטור הגבורה של ארגון השוטרים הבינלאומי.
מניעת אירועי קיצון
זעמו של הטבע מתגלה מעת לעת גם בלהבות אש. בכל שנה מכלות שריפות הקיץ אלפי דונמים של חורש טבעי ויער בישראל, מסבות נזק עצום לטבע ולרכוש ומסכנות את האדם. ואולם, שריפות רבות ניתנות למניעה, שכן רשלנות והצתה מכוונת הן שתי הסיבות הנפוצות להתלקחות דליקות יער. הסברה היא כי אסון הכרמל, כמו במקרה של שריפות רבות אחרות, נגרם עקב רשלנות מטיילים. בהיגרם שריפה, חומרתה תקבע על פי שלושה גורמי הזנה עיקריים: טמפרטורה, חמצן וחומר בעירה. מדרונות ו-ואדיות, רוח עוצמתית ולחות נמוכה משחקים גם הם תפקיד מפתח בליבוי שרפות ובהתפשטותן.
שותפים לדרך ונותני חסויות
