top of page
קיימות ומשבר האקלים
Environment Activists Protest

קיימות ומשבר האקלים

נושא הקיימות תופס מקום משמעותי יותר היום בשיח הציבורי והוא כולל פעולות שמטרתן לאפשר לבני האדם לשמור על שרידות המערכות האקולוגיות ושרידות האנושות לטווח הרחוק. לאור חשיבות הנושא, השנה הוחלט לשלב היבטים של קיימות בהאקתון ליאור בוקר אשר יש להם הקשר לתחומי אסונות הטבע. מסיבה זו, המיקוד של תחום הקיימות הוא מצד אחד במיטיגציה, קרי בפעולות ופתרונות שיפחיתו את הפליטות של גזי חממה ואת הסיכונים לקרות אסונות טבע הקשורים לשינוי האקלים. לדוגמא, טכנולוגיות המצמצמות שריפת דלקים, בין אם באופן ישיר או באופן עקיף נכנסות לקטגוריה זו.

 

מצד שני, היבט נוסף של קיימות הרלוונטי להאקתון השנה הוא תחום האדפטציה, שהוא כולל את כל פעולות ההסתגלות לשינוי אקלים ולאסונות הטבע העשויים להתרחש בישראל. תחום האדפטציה כולל היערכות ושינויים פיזיים בתשתיות או הון פיזי, שינוי בתהליכים ובשיטות עבודה במטרה למנוע את הנזקים הפוטנציאליים אשר עלולים להתרחש בעקבות תופעות טבע הקשורות לשינוי האקלים ואסונות טבע אחרים. 

  • איך ניתן לעודד שימוש חוזר ומיחזור של מוצרי טכנולוגיה מתקדמים (לדוג’: סוללות, שבבים, ליתיום)?

  • כיצד ניתן לקדם חקלאות אנכית בערים כפתרון למשבר המזון הגלובלי?

  • כיצד ניתן לפתח מודלים כלכליים חדשים המתגמלים התנהגות תומכת סביבה?

  • כיצד ניתן לשלב טכנולוגיות ללכידת פחמן במרקם העירוני?

  • כיצד ניתן להטמיע פתרונות אנרגיה מתחדשת במבנים קיימים בצורה יעילה כלכלית?

  • כיצד ניתן לעודד אימוץ תחבורה מקיימת בפריפריה ובאזורים עם תשתיות מוגבלות?

  • כיצד ניתן לתכנן ערים עמידות לשינויי אקלים (climate-resilient cities)?

  • כיצד ניתן לשלב טכנולוגיות AI וניטור לייעול תשתיות קיימות (אנרגיה, מים, תחבורה)?

  • כיצד ניתן לפתח מערכות חינוכיות אפקטיביות לקידום אורח חיים מקיים?

  • כיצד ניתן לפתח פתרונות לטיפול בפסולת פלסטיק בים?

שטפונות והצפות

ד"ר עמיר גבעתי, מומחה אקלים והידרולוגיה באונ' תל אביב, ויו"ר הועדה הבין משרדית לשינויי אקלים ומים קבע השבוע כי אין מיעוט גשמים בארץ, להיפך- כמות הגשמים העונתית נשארת כפי שהיה, וגם השירות המטאורולוגי אומר זאת. אולם דפוסי הגשם משתנים. למעשה יורדות אותן כמויות גשם כמו בעבר, אך בעקבות שינויי האקלים, הגשם יורד בפרק זמן קצר, וזה מוביל לשיטפונות והצפות- אבל למה זה קורה? בישראל הצפופה ממילא, הוצאו לפועל בשנים האחרונות תכניות רבות לבניה מהירה. תכניות אלו לא לקחו בחשבון את השינוי התכסיתי שהן יוצרות, ושדות ,מטעים ושטחים פתוחים שהיו בעלי מסוגלות גבוהה לאגור מים ולעזור להם לחלחל לאדמה, הפכו לכבישים, בתים ורחובות. עלינו לפתח יכולת לחזות ולצפות את השיטפונות – לפני שקרו, ובזמן אמת, להתריע לאוכלוסייה מבעוד מועד ולמצוא פתרונות מהירים להתגוננות, בדגש על האזורים האורבניים.

כאן – היכולת לתרגם את המשקעים היורדים למודיעין קונקרטי: מה יהיה מוצף ומתי, ומשם לפעולה אופרטיבית: אילו כוחות להזניק  ולאילו אזורים, עשויה לשנות משמעותית את אופן הטיפול באירועים.

  • איך ניתן להתריע בזמן אמת לתושבים באיזור סכנה, בשפות שונות ובערוצים מגוונים (SMS, וואטסאפ, כריזה)?

  • איך ניתן לאפשר ניתוח מהיר של תמונות לוויין וזיהוי מוקדי הצפה מתפתחים?

  • איך ניתן להבטיח רציפות תפקודית של בתי ספר/מוסדות/בתי חולים במהלך הצפות?

  • כיצד ניתן להציע פתרונות מבוזרים לשיקום מהיר של אזורים מוצפים (מערכות סולאריות ניידות, מים נקיים וכו’)?

  • כיצד ניתן לפתח תשתיות עירוניות סופגות מים ("ערים ספוג")?

  • כיצד ניתן לנצל את מי השיטפונות לטובת מאגרי מים וחקלאות?

  • כיצד ניתן לשלב מערכות חיזוי מבוססות AI לאזהרות מוקדמות מפני שיטפונות?

  • כיצד ניתן לפתח מערכות פינוי אוטונומיות במקרי הצפה קיצוניים?

  • כיצד ניתן לשפר את העמידות של תשתיות חיוניות (חשמל, תקשורת, מים) בזמן שיטפונות?

  • כיצד ניתן לפתח חומרי בנייה עמידים למים שיפחיתו נזקי הצפות?

Image by Chris Gallagher
שטפונות
שריפות והצתות
Forest Fire

שריפות והצתות

בימים האחרונים הגדירה המועצה לביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של כנסת ישראל, את משבר האקלים ושריפות הענק בישראל כ"איום על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל". את הביטויים של ההתחממות הגלובלית והשלכותיה אנו חווים גם בישראל, ובעוצמה הולכת וגדלה. משנה לשנה אנו עדים לגלי חום קיצוניים, המביאים עימם יובש ורוחות עזות, המהוות זרז להתפשטות שריפות ברחבי הארץ. השריפה הגדולה האחרונה בהרי ירושלים, בה נלחמו מאות כבאים במשך 3 ימים ולילות הייתה רק התזכורת לכך. אירועים כאלו צפויים להתרחש בהיקף הולך וגובר בשנים הבאות, ועלינו לגייס את מיטב המוחות לצורך מציאת פתרונות יצירתיים והולמים למציאות המשתנה. כחלק מכך נדרש מיפוי אוטומטי ומהימן של סוגי הצמחייה השונים, צפיפותה, יובש הצומח – מעל פני השטח ועל הקרקע. מידע רב על כך מושג כיום ע"י לווינים, אך תדירות חישה רציפה, ברזולוציה גבוהה– צפויים להפוך את המענה לאפקטיבי עוד יותר.

בנוסף  לכך– בימים אלו תובנות מספריות שיגזרו ממיפוי מטען הדלק: אילו סוגי חומרי כיבוי (מעכבים/קצפים וכו'), נדרש לפזר באיזו כמות על תא שטח נתון על מנת לעכב את האש ו/או לכבות אותה, בהתאם לתנאי מזג האוויר ולמשתנים נוספים. בניית שאלת המחקר המתאימה והגעה לתוצאות המספריות הנכונות – יאפשרו הפעלת כוח נכונה יותר. בעיה אחרת שתוכל להסתמך על נתונים אלו היא בנייה של כלים תומכי החלטה למיקום הכוחות המיטבי, בהתאם לפיזור חומרי הכיבוי הנדרש לטיפול באירוע.

  • איך ניתן לזהות התלקחות מוקדמת באמצעות רשתות חיישנים חכמים או לוויינים?

  • כיצד ניתן לנבא מסלולי התפשטות של אש בזמן אמת ולכוון כוחות הצלה בהתאם?

  • כיצד ניתן לאתר במדויק נפגעים/לכודים גם בתנאים של עשן כבד או שטח הררי?

  • איך ניתן לצמצם הצתות מכוונות באמצעות אכיפה חכמה (מעקב, אנליטיקות בזמן אמת)?

  • איך ניתן להגן על אזורים חקלאיים ויישובים סובבי יערות באופן זול ונגיש גם בפריפריה?

  • כיצד ניתן להשתמש ברחפנים אוטונומיים לזיהוי וכיבוי שריפות בשטחים נרחבים?

  • כיצד ניתן לפתח בנייה עמידת אש בשכונות הנמצאות בסיכון גבוה?

  • כיצד ניתן לשפר את יכולת העמידות של קהילות מבודדות בפני שריפות?

  • כיצד ניתן לפתח אסטרטגיות ניהול יער וצמחייה שמפחיתות סיכוני שריפות?

  • כיצד ניתן לפתח מערכות התראה ופינוי המותאמות לאוכלוסיות מיוחדות (קשישים, בעלי מוגבלויות)?

חוסן קהילתי

חוסן קהילתי במצבי משבר

בעידן של אי-ודאות אקלימית וחברתית גוברת, חוסן קהילתי הופך למרכיב קריטי בהתמודדות עם אסונות טבע ומצבי חירום. קהילות בעלות חוסן מצליחות לא רק לשרוד משברים, אלא גם להתאושש מהם במהירות ולעתים אף לצמוח דרכם. האתגר המרכזי הוא כיצד לפתח מערכות תמיכה הדדית, תקשורת עמידה, ומוכנות משותפת שיאפשרו לקהילות מגוונות - מערים צפופות ועד יישובים מרוחקים - להתמודד עם מצבי קיצון. פתרונות חדשניים בתחום זה משלבים בין ידע מקומי וטכנולוגיות מתקדמות, מחזקים רשתות חברתיות קיימות, ומפתחים מודלים לשיתוף משאבים וידע בזמן אמת. האקתון זה מזמין אתכם לחשוב כיצד ניתן ליצור פתרונות טכנולוגיים וחברתיים שיחזקו את החוסן הקהילתי בישראל ויעניקו לקהילות את הכלים להתמודד עם אתגרי העתיד.

  • איך ניתן להתריע בזמן אמת לתושבים באיזור סכנה, בשפות שונות ובערוצים מגוונים (SMS, וואטסאפ, כריזה)?

  • איך ניתן לאפשר ניתוח מהיר של תמונות לוויין וזיהוי מוקדי הצפה מתפתחים?

  • איך ניתן להבטיח רציפות תפקודית של בתי ספר/מוסדות/בתי חולים במהלך הצפות?

  • כיצד ניתן להציע פתרונות מבוזרים לשיקום מהיר של אזורים מוצפים (מערכות סולאריות ניידות, מים נקיים וכו’)?

  • כיצד ניתן לפתח תשתיות עירוניות סופגות מים ("ערים ספוג")?

  • כיצד ניתן לנצל את מי השיטפונות לטובת מאגרי מים וחקלאות?

  • כיצד ניתן לשלב מערכות חיזוי מבוססות AI לאזהרות מוקדמות מפני שיטפונות?

  • כיצד ניתן לפתח מערכות פינוי אוטונומיות במקרי הצפה קיצוניים?

  • כיצד ניתן לשפר את העמידות של תשתיות חיוניות (חשמל, תקשורת, מים) בזמן שיטפונות?

  • כיצד ניתן לפתח חומרי בנייה עמידים למים שיפחיתו נזקי הצפות?

group-different-people-volunteering-foodbank-poor-people.jpg
hackaton_logo_opacity.png

Mount Carmel Wildfire 2010. Israel

Tropical Leaves

© 2020-2022 by Avishag and Nofar Boker. Design by Shiri Shilo

bottom of page