top of page
Environment Activists Protest

קיימות ומשבר האקלים

נושא הקיימות תופס מקום משמעותי יותר היום בשיח הציבורי והוא כולל פעולות שמטרתן לאפשר לבני האדם לשמור על שרידות המערכות האקולוגיות ושרידות האנושות לטווח הרחוק. לאור חשיבות הנושא, השנה הוחלט לשלב היבטים של קיימות בהאקתון ליאור בוקר אשר יש להם הקשר לתחומי אסונות הטבע. מסיבה זו, המיקוד של תחום הקיימות הוא מצד אחד במיטיגציה, קרי בפעולות ופתרונות שיפחיתו את הפליטות של גזי חממה ואת הסיכונים לקרות אסונות טבע הקשורים לשינוי האקלים. לדוגמא, טכנולוגיות המצמצמות שריפת דלקים, בין אם באופן ישיר או באופן עקיף נכנסות לקטגוריה זו.

 

מצד שני, היבט נוסף של קיימות הרלוונטי להאקתון השנה הוא תחום האדפטציה, שהוא כולל את כל פעולות ההסתגלות לשינוי אקלים ולאסונות הטבע העשויים להתרחש בישראל. תחום האדפטציה כולל היערכות ושינויים פיזיים בתשתיות או הון פיזי, שינוי בתהליכים ובשיטות עבודה במטרה למנוע את הנזקים הפוטנציאליים אשר עלולים להתרחש בעקבות תופעות טבע הקשורות לשינוי האקלים ואסונות טבע אחרים. 

  • כיצד ניתן להרחיב את המודעות של קבוצות מגוונות בציבור לנושא הקיימות ושינויי האקלים?

  • כיצד ניתן להתמודד עם הצפיפות ההולכת וגוברת בתוך הערים בארץ ובעולם? 

  • כיצד ניתן להתמודד עם התרחבות האוכלוסייה והתחרות על משאבים בסיסיים? (מרחב, מזון, מים) 

  • כיצד ניתן לשפר / להפחית את השימוש במשאבי טבע מתכלים? 

  • כיצד ניתן לצמצם את הפגיעה בסביבה כתוצאה מעולם התעשייה? 

  • כיצד ניתן לצמצם את הפגיעה במגוון החי עקב שינויי האקלים והפגיעה בסביבה?

קיימות ומשבר האקלים

שטפונות והצפות

ד"ר עמיר גבעתי, מומחה אקלים והידרולוגיה באונ' תל אביב, ויו"ר הועדה הבין משרדית לשינויי אקלים ומים קבע השבוע כי אין מיעוט גשמים בארץ, להיפך- כמות הגשמים העונתית נשארת כפי שהיה, וגם השירות המטאורולוגי אומר זאת. אולם דפוסי הגשם משתנים. למעשה יורדות אותן כמויות גשם כמו בעבר, אך בעקבות שינויי האקלים, הגשם יורד בפרק זמן קצר, וזה מוביל לשיטפונות והצפות- אבל למה זה קורה? בישראל הצפופה ממילא, הוצאו לפועל בשנים האחרונות תכניות רבות לבניה מהירה. תכניות אלו לא לקחו בחשבון את השינוי התכסיתי שהן יוצרות, ושדות ,מטעים ושטחים פתוחים שהיו בעלי מסוגלות גבוהה לאגור מים ולעזור להם לחלחל לאדמה, הפכו לכבישים, בתים ורחובות. עלינו לפתח יכולת לחזות ולצפות את השיטפונות – לפני שקרו, ובזמן אמת, להתריע לאוכלוסייה מבעוד מועד ולמצוא פתרונות מהירים להתגוננות, בדגש על האזורים האורבניים.

כאן – היכולת לתרגם את המשקעים היורדים למודיעין קונקרטי: מה יהיה מוצף ומתי, ומשם לפעולה אופרטיבית: אילו כוחות להזניק  ולאילו אזורים, עשויה לשנות משמעותית את אופן הטיפול באירועים.

  • כיצד ניתן לייעל את מערכות הניקוז למניעת שטפונות בערים?

  • כיצד ניתן להתריע אוכלוסיה קרובה למוקד מועד להצפה?

  • כיצד ניתן לסייע למטיילים בשטח במקרה של שיטפון לא צפוי?

  • כיצד ניתן לצמצם פגיעה ברכוש / בעלי חיים / נפש בזמן שיטפון? 

  • כיצד ניתן לייעל מאמצי חילוץ בזמן שיטפון?(כולל תקשורת בין גופי הצלה וסיוע) 

  • כיצד ניתן להנגיש מידע לתושבים בזמן חירום?

Image by Chris Gallagher
שטפונות
Forest Fire

שריפות והצתות

בימים האחרונים הגדירה המועצה לביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של כנסת ישראל, את משבר האקלים ושריפות הענק בישראל כ"איום על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל". את הביטויים של ההתחממות הגלובלית והשלכותיה אנו חווים גם בישראל, ובעוצמה הולכת וגדלה. משנה לשנה אנו עדים לגלי חום קיצוניים, המביאים עימם יובש ורוחות עזות, המהוות זרז להתפשטות שריפות ברחבי הארץ. השריפה הגדולה האחרונה בהרי ירושלים, בה נלחמו מאות כבאים במשך 3 ימים ולילות הייתה רק התזכורת לכך. אירועים כאלו צפויים להתרחש בהיקף הולך וגובר בשנים הבאות, ועלינו לגייס את מיטב המוחות לצורך מציאת פתרונות יצירתיים והולמים למציאות המשתנה. כחלק מכך נדרש מיפוי אוטומטי ומהימן של סוגי הצמחייה השונים, צפיפותה, יובש הצומח – מעל פני השטח ועל הקרקע. מידע רב על כך מושג כיום ע"י לווינים, אך תדירות חישה רציפה, ברזולוציה גבוהה– צפויים להפוך את המענה לאפקטיבי עוד יותר.

בנוסף  לכך– בימים אלו תובנות מספריות שיגזרו ממיפוי מטען הדלק: אילו סוגי חומרי כיבוי (מעכבים/קצפים וכו'), נדרש לפזר באיזו כמות על תא שטח נתון על מנת לעכב את האש ו/או לכבות אותה, בהתאם לתנאי מזג האוויר ולמשתנים נוספים. בניית שאלת המחקר המתאימה והגעה לתוצאות המספריות הנכונות – יאפשרו הפעלת כוח נכונה יותר. בעיה אחרת שתוכל להסתמך על נתונים אלו היא בנייה של כלים תומכי החלטה למיקום הכוחות המיטבי, בהתאם לפיזור חומרי הכיבוי הנדרש לטיפול באירוע.

  • כיצד ניתן לזהות שריפות / הצתות בשלב מוקדם (יערות / מרחב עירוני)?

  • כיצד ניתן למנוע את התפשטות האש והעשן תוך כדי אירוע?

  • כיצד להשתמש באמצעים טכנולוגיים כדי להתמודד עם שריפות והצתות

  • כיצד ניתן לצמצם פגיעה ברכוש / בעלי חיים / נפש

  • כיצד ניתן להנגיש מידע לתושבים בזמן חירום?

  • כיצד ניתן לייעל תקשורת בין גופי הצלה וסיוע בזמן חירום?

שריפות

  הסברה

כלי חשוב במאבק נגד תופעות שליליות בחברה הוא הסברה. היא מיועדת להביא את הציבור לשמירה על ערכים חשובים, כמו כבוד האדם, שוויון וזכויות אזרחיות. השימוש בהסברה יכול לסייע לאנשים להבין מחלוקות, לחשוף בפניהם את הפרספקטיבות השונות ואף לסייע בקבלת מידע חסר ממוקורת אמינים. כדי להגיב בצורה אפקטיבית, נהוג להשתמש בכלים שונים כמו דיונים פומביים, תקשורת חינוכית מתאימה ופעולות קהילתיות על מנת לחשוף את הציבור למגוון רחב של נקודות מבט ולעודד דיון מוחשי ובונה.

עם זאת, בהקשר המורכב של הטרור והקונפליקט הישראלי-פלסטיני, ההסברה נתקלת באתגרים רבים. גם המתקפה ב־7 באוקטובר והמלחמה שקרתה בעקבותיה מייצרות כעס, פחד וחוסר ביטחון, וכך מקשות על ההסברה להשפיע על התחושות והאמונות של הציבור בארץ ובעולם. מתקפות הסייבר והטרור מדגישות אף הן את הצורך בהסברה פעילה כדי לחשוף את האמת בצורה ברורה ומקצועית. כך, היא יכולה לסייע להבין את הסיבות לפעולות הביטחוניות של מדינת ישראל ואת חשיבותן.

עם זאת, קיימים אתגרים רבים בהסברה הישראלית. המחלוקת העמוקה והתחושות הכואבות שמעורר הקונפליקט הישראלי-פלסטיני מקשות על ההבנה של המציאות כפי שהיא. מערך ההסברה נתקל באתגרים רבים המצריכים סיוע מקצועי ופתרונות פרקטיים. ההסברה היא כלי חשוב להבנת הרקע והמניעים בקשר למצב המורכב הקיים היום. בעולם המודרני, היא משמשת כדי להבהיר את המקורות והסיבות לקונפליקט, ולתרום להבנת הדילמות והקושי שקיים בין הצדדים. השבת השחורה הייתה אירוע שהציב אתגרים משמעותיים למדינת ישראל בהקשר של הסברה כגון קושי בהסברת הפעולות הביטחוניות לציבור הישראלי, שכן המשטרה ומערכת הביטחון נדרשים לפעולות מהירות שלא תמיד ניתן להסבירן במלואן לציבור עקב המגבלות הביטחוניות (למשל, פעמים רבות פעולות ביטחון כמו חסימת תחבורה או הרחקת אנשים מאזורים מסוימים נדרשות לצורך אבטחת הציבור), קושי בהסברת חומרתו ואפילו עצם קיומו של הטבח שאירע ב-7 באוקטובר וקושי בהסברת והצדקת הפעילות המבצעית של ישראל נוכח המצב שנכפה עליה. לצד מאמצי ההסברה המדיניים קמו יוזמות אזרחיות והתגייסו אף אמצעי התקשורת והמדיה לנושא. מחד, ההתגייסות הייתה גדולה ומרגשת ומאידך נוצר מגוון רחב של יוזמות שפועלות בנפרד וללא תיאום וחלקן לא מאוגדות ומפוקחות.

במאבק על דעת הקהל, ההסברה עשויה לעמוד מול אתגרים נוספים בהמשך הדרך שגם עליהם יידרש מענה הולם ואפקטיבי. על כן קיים צורך מהותי בפתרונות חדשניים לשלל האתגרים שעלו בעקבות מאבק ההסברה הישראלי.

  •  

  • כיצד ניתן ליצור במהירות ויעילות חומרי הסברה להפצה?

  • כיצד ניתן להפיץ חומרי הסברה בדרך יעילה ונכונה?כיצד ניתן לשנות את דעת הקהל בעולם?

  • כיצד נוכל לקבל גישה למובילי דעת קהל ולהיעזר בהם לצרכי הסברה?

  • כיצד ניתן לאתר ולסכל פרופילים ומידע פוגעניים?

  • מהי הדרך לאגד יוזמות הסברה שונות ומגוונות תחת מעטפת אחת מפוקחת?

  • כיצד ניתן לפקח על פעולות הסברה אזרחיות?

  • כיצד ניתן לגייס את הציבור הישראלי בעזרת פעולות הסברה?

הסברה.jpg
סייבר.png

טרור סייבר 

סייבר טרור הפך לאחד האיומים המרכזיים בעידן המודרני. מתקפות סייבר מסוגלות לגרום לנזק עצום במערכות מידע, חשמל, תקשורת ועוד, ולאיים על פרטיות, ביטחון מידע ואף על חיי אדם. התקפות כאלו עלולות לגרום להפסקות בתעבורת האינטרנט, לשימוש לא חוקי במידע אישי, ואף לגרום לנזק כלכלי עצום לארצות ולחברות.

כאשר מדברים על מתקפות סייבר בישראל, קיימות השלכות חמורות על היכולת של מתקפות אלו לפגוע במערך הביטחוני-מדיני ולהביא למצב של חוסר ביטחון רגשי ופיזי בקרב הציבור. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר נחשפנו לחשיבות של מניעת טרור סייבר וההתמודדות איתו. הגנה מפני תקפות כאלו מחייבת שיתוף פעולה בין מדינות, הקמת קהילות רחבות של מומחים סייבר וגם השקעה מרבית בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות המסייעות במניעה ובטיפול במתקפות סייבריות.

למשל, פייק ניוז בעולם הסייבר עשוי לשמש ככלי להשפעה ולהתפשטות חריגה של מידע שקרי או מטעה, שעלול ליצור בלבול וחשש בקרב הציבור. זה יכול להשפיע על דעת הציבור וליצור פאניקה. הפסקת הפצת הפייק ניוז וקידום יכולות זיהוי והתמודדות עם מידע שקרי באינטרנט הם חלק מהמאמצים הנדרשים להגנה על מערכות המידע ועל הקהל הרחב.

גם שמירה על אי חשיפת מידע והגנה על פרטיות ברשת מהווים חלק חשוב מתחום הסייבר. הגנה על מידע אישי, פרטיות ונתונים מרכזיים היא חלק בלתי נפרד מביטחון המידע ומהגנה על מערכות המידע ברחבי הרשת. פעילויות של שמירה על פרטיות והגנה מפני חשיפת מידע כוללות בין היתר: הצפנת מידע רגיש, הגנה מפני פריצות תוך קידום מערכות הבטחון, ניהול גישה למידע מוגבלת, ופיתוח מערכות אימות ואימות זהות עם מטרה למנוע גישה למידע לא מורשית. המתקפות על פרטיות ועל נתונים אישיים הן חלק מהאיומים הסייבריים המובילים והן יכולות לגרום לנזק רב ליחידים, לחברות ואף למערכות מדיניות. לפיכך, ישנה דרישה גבוהה לפיתוח וליישום כלים ומנגנונים המגבילים גישה למידע לא מורשה ושומרים על פרטיות המידע ברשת.

פריצה למערכת או חשבון מהווה גם היא התקפה סייברית על פי הגדרה. על ידי פריצה לחשבון או למכשיר, התוקפים עשויים להשתלט על מידע רגיש, לגשת למידע אישי, ולבצע פעולות שונות כמו שליטה במכשיר או בחשבון, פרסום מידע פרטי או רגיש ועוד. השתלטות כזו על חשבונות או טלפונים עשויה לגרום לנזק כבד למשתמשים המקוריים, ויכולה לשמש ככלי לפעילות פלילית, תקיפות רווחה או לגרום לפגיעה בפרטיותם של אנשים. 

אלו רק מקצת הדוגמאות לאיומי הסייבר, וישנם איומים רבים נוספים הנכללים תחת הגדרה זו אשר הינם מהותיים לשמירה על בטחון המדינה. קיים צורך גובר במיזמים אשר יתנו מענה להגנה מפני מתקפות סייבר ויחזקו את התשתית הביטחונית במובן זה.

 

  • כיצד ניתן למנוע עם הפצת פייק ניוז?

  • כיצד ניתן להתמודד עם הפצת פייק ניוז והפחד שהם זורעים?

  • כיצד ניתן למנוע ולהתמודד עם בוטים/חשבונות פיקטיביים שמפיצים מידע וזורים פחד?

  • כיצד ומהיכן נוכל לאסוף מידע דיגיטלי (למשל לאיתור נעדרים)?

  • כיצד ניתן לפקח על אי חשיפת מידע (ביטחון ברשת)?

  • כיצד ניתן למנוע השתלטות עוינת על חשבונות וטלפונים?

bottom of page