top of page

האתגרים בהם יעסוק ההאקתון

Forest Fire
Image by Chris Gallagher
Environment Activists Protest
Environment Activists Protest

קיימות ומשבר האקלים

נושא הקיימות תופס מקום משמעותי יותר היום בשיח הציבורי והוא כולל פעולות שמטרתן לאפשר לבני האדם לשמור על שרידות המערכות האקולוגיות ושרידות האנושות לטווח הרחוק. לאור חשיבות הנושא, השנה הוחלט לשלב היבטים של קיימות בהאקתון ליאור בוקר אשר יש להם הקשר לתחומי אסונות הטבע. מסיבה זו, המיקוד של תחום הקיימות הוא מצד אחד במיטיגציה, קרי בפעולות ופתרונות שיפחיתו את הפליטות של גזי חממה ואת הסיכונים לקרות אסונות טבע הקשורים לשינוי האקלים. לדוגמא, טכנולוגיות המצמצמות שריפת דלקים, בין אם באופן ישיר או באופן עקיף נכנסות לקטגוריה זו.

 

מצד שני, היבט נוסף של קיימות הרלוונטי להאקתון השנה הוא תחום האדפטציה, שהוא כולל את כל פעולות ההסתגלות לשינוי אקלים ולאסונות הטבע העשויים להתרחש בישראל. תחום האדפטציה כולל היערכות ושינויים פיזיים בתשתיות או הון פיזי, שינוי בתהליכים ובשיטות עבודה במטרה למנוע את הנזקים הפוטנציאליים אשר עלולים להתרחש בעקבות תופעות טבע הקשורות לשינוי האקלים ואסונות טבע אחרים. 

  • כיצד ניתן להרחיב את המודעות של קבוצות מגוונות בציבור לנושא הקיימות ושינויי האקלים?

  • כיצד ניתן להתמודד עם הצפיפות ההולכת וגוברת בתוך הערים בארץ ובעולם? 

  • כיצד ניתן להתמודד עם התרחבות האוכלוסייה והתחרות על משאבים בסיסיים? (מרחב, מזון, מים) 

  • כיצד ניתן לשפר / להפחית את השימוש במשאבי טבע מתכלים? 

  • כיצד ניתן לצמצם את הפגיעה בסביבה כתוצאה מעולם התעשייה? 

  • כיצד ניתן לצמצם את הפגיעה במגוון החי עקב שינויי האקלים והפגיעה בסביבה?

קיימות ומשבר האקלים

שטפונות והצפות

ד"ר עמיר גבעתי, מומחה אקלים והידרולוגיה באונ' תל אביב, ויו"ר הועדה הבין משרדית לשינויי אקלים ומים קבע השבוע כי אין מיעוט גשמים בארץ, להיפך- כמות הגשמים העונתית נשארת כפי שהיה, וגם השירות המטאורולוגי אומר זאת. אולם דפוסי הגשם משתנים. למעשה יורדות אותן כמויות גשם כמו בעבר, אך בעקבות שינויי האקלים, הגשם יורד בפרק זמן קצר, וזה מוביל לשיטפונות והצפות- אבל למה זה קורה? בישראל הצפופה ממילא, הוצאו לפועל בשנים האחרונות תכניות רבות לבניה מהירה. תכניות אלו לא לקחו בחשבון את השינוי התכסיתי שהן יוצרות, ושדות ,מטעים ושטחים פתוחים שהיו בעלי מסוגלות גבוהה לאגור מים ולעזור להם לחלחל לאדמה, הפכו לכבישים, בתים ורחובות. עלינו לפתח יכולת לחזות ולצפות את השיטפונות – לפני שקרו, ובזמן אמת, להתריע לאוכלוסייה מבעוד מועד ולמצוא פתרונות מהירים להתגוננות, בדגש על האזורים האורבניים.

כאן – היכולת לתרגם את המשקעים היורדים למודיעין קונקרטי: מה יהיה מוצף ומתי, ומשם לפעולה אופרטיבית: אילו כוחות להזניק  ולאילו אזורים, עשויה לשנות משמעותית את אופן הטיפול באירועים.

  • כיצד ניתן לייעל את מערכות הניקוז למניעת שטפונות בערים?

  • כיצד ניתן להתריע אוכלוסיה קרובה למוקד מועד להצפה?

  • כיצד ניתן לסייע למטיילים בשטח במקרה של שיטפון לא צפוי?

  • כיצד ניתן לצמצם פגיעה ברכוש / בעלי חיים / נפש בזמן שיטפון? 

  • כיצד ניתן לייעל מאמצי חילוץ בזמן שיטפון?(כולל תקשורת בין גופי הצלה וסיוע) 

  • כיצד ניתן להנגיש מידע לתושבים בזמן חירום?

Image by Chris Gallagher
שטפונות
Forest Fire

שריפות והצתות

בימים האחרונים הגדירה המועצה לביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של כנסת ישראל, את משבר האקלים ושריפות הענק בישראל כ"איום על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל". את הביטויים של ההתחממות הגלובלית והשלכותיה אנו חווים גם בישראל, ובעוצמה הולכת וגדלה. משנה לשנה אנו עדים לגלי חום קיצוניים, המביאים עימם יובש ורוחות עזות, המהוות זרז להתפשטות שריפות ברחבי הארץ. השריפה הגדולה האחרונה בהרי ירושלים, בה נלחמו מאות כבאים במשך 3 ימים ולילות הייתה רק התזכורת לכך. אירועים כאלו צפויים להתרחש בהיקף הולך וגובר בשנים הבאות, ועלינו לגייס את מיטב המוחות לצורך מציאת פתרונות יצירתיים והולמים למציאות המשתנה. כחלק מכך נדרש מיפוי אוטומטי ומהימן של סוגי הצמחייה השונים, צפיפותה, יובש הצומח – מעל פני השטח ועל הקרקע. מידע רב על כך מושג כיום ע"י לווינים, אך תדירות חישה רציפה, ברזולוציה גבוהה– צפויים להפוך את המענה לאפקטיבי עוד יותר.

בנוסף  לכך– בימים אלו תובנות מספריות שיגזרו ממיפוי מטען הדלק: אילו סוגי חומרי כיבוי (מעכבים/קצפים וכו'), נדרש לפזר באיזו כמות על תא שטח נתון על מנת לעכב את האש ו/או לכבות אותה, בהתאם לתנאי מזג האוויר ולמשתנים נוספים. בניית שאלת המחקר המתאימה והגעה לתוצאות המספריות הנכונות – יאפשרו הפעלת כוח נכונה יותר. בעיה אחרת שתוכל להסתמך על נתונים אלו היא בנייה של כלים תומכי החלטה למיקום הכוחות המיטבי, בהתאם לפיזור חומרי הכיבוי הנדרש לטיפול באירוע.

  • כיצד ניתן לזהות שריפות / הצתות בשלב מוקדם (יערות / מרחב עירוני)?

  • כיצד ניתן למנוע את התפשטות האש והעשן תוך כדי אירוע?

  • כיצד להשתמש באמצעים טכנולוגיים כדי להתמודד עם שריפות והצתות

  • כיצד ניתן לצמצם פגיעה ברכוש / בעלי חיים / נפש

  • כיצד ניתן להנגיש מידע לתושבים בזמן חירום?

  • כיצד ניתן לייעל תקשורת בין גופי הצלה וסיוע בזמן חירום?

שריפות
bottom of page