top of page

 אודות

אירוע השריפה בכרמל

אסון השרפה בכרמל התרחש בחג החנוכה 2010, מה-2 עד ה-6 בדצמבר. בשריפה העזה והנרחבת שהתפשטה ביערות הכרמל נספו 44 בני אדם, קרוב ל-17,000 איש פונו מבתיהם וכ-25 קמ״ר עלו באש, בהם מיליוני עצים שכילתה השריפה. עוד ביומו הראשון הוכרז האירוע כאסון השריפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל. עד שכובתה, הצליחה האש להתפשט בשטח עצום בתחומי פארק הכרמל וישובי הסביבה, ובכלל זה עספיא, שכונת דניה בחיפה, טירת הכרמל, מגדים, כפר האמנים עין הוד, כפר צבי סיטרין ועין חוד. 

 

השריפה הגדולה ב-2010 הייתה אחת מני רבות שהתרחשו לאורך השנים בהר הכרמל, אך היא הייתה הקשה והקטלנית שבהן, בסדר גודל שטרם נחווה בישראל. בניסיונות לכבותה השתתפו כל כוחות הכיבוי הפועלים במדינת ישראל, לצד צוותי סיוע שנשלחו ממדינות רבות אחרות.

 

אזור הכרמל מאופיין בשפע יערות המתפרשים על פני שטח נרחב, וכוללים עצי אורן רבים, הניצתים בקלות. אצטרובליהם, הנבקעים באש, הופכים למעין רימונים בוערים המתעופפים למרחקים וגורמים לשרשרת הצתה. נוסיף לכך את היותו של הכרמל ההררי אזור המקשה על תנועת כלי רחב, ונקבל את מלכודת האש של סתיו 2010.

 

חנוכה התשע״א היה שחון, כשברקע תשעה חודשים שבהם הייתה כמות המשקעים מינימלית. עצירת הגשמים החריגה והטמפרטורות הגבוהות באופן חריג לעונה הביאו לתנאים קיצוניים של יובש, שהיוו מצע מושלם להתפשטות שריפות. רוח הקדים (שַרקִיָּה) היבשה שנשבה בכרמל ביום השריפה סייעה לליבוי האש לממדים שטרם נראו במחוזותינו. האש יצאה משליטה.

 

אל תוך כל נתוני מזג האוויר והטבע הללו, נקלע האדם. אסירי כלא דמון, השוכן על הר הכרמל, נזקקו לחילוץ, פן יגיעו אליהם לשונות האש. אוטובוס עמוס בצוערים שנשלחו לתגבר את פינוי האסירים עשה את דרכו במעלה ההר ונקלע לסופת אש, באזור שבין מחצבות קדומים לבית אורן. האוטובוס נשרף כליל ו-38 מיושביו נשרפו, בהם בהם 37 אנשי שב״ס ונהג כלי הרכב. נוסף על אלה מצאו את מותם באסון שלושה קציני משטרה - ליאור בוקר, אהובה תומר ויצחק מלינה - ושלושה כבאים, בהם נער צופה אש. כל הששה נהרגו כאשר חרפו נפשם בניסיון לחלץ את יושבי האוטובוס הלכודים.

 

לצפייה בסרטון המסכם את אירועי אסון הכרמל:

אסון הכרמל

תמונות - רוני סופר

תנ"צ ליאור בוקר

תנ"צ ליאור בוקר היה קצין אגף המבצעים של מחוז הצפון ופיקד על כל האירועים המבצעיים בגזרתו, מחדרה ועד מטולה. הוא היה קצין מוכשר אשר כבר בראשית דרכו בלט באיכויותיו, והממונים עליו צפו לו עתיד מזהיר.

 

ליאור נולד ב-17.03.1954 בבית החולים הסקוטי בטבריה לרינה ולמיכאל, שהתגוררו בקיבוץ משגב-עם. כשנה לאחר מכן העתיקה המשפחה את מקום מגוריה אל העיר חיפה, שם גדל ליאור. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר בסמ״ת, התגייס ב-1972 לצה״ל ושירת ביחידת חרמ״ש (חיל רגלים משוריין).

 

עם סיום שירותו הצבאי ב-1975 התגייס למשטרת חיפה. בשנותיו הראשונות בשורות המשטרה עסק בתחומי הסיור והבילוש, וב-1982 השלים קורס קציני משטרה. בשנותיו במדי המשטרה היה סגן מפקד תחנת זבולון, מפקד תחנת חדרה, ראש מפלג הסמים בימ״ר צפון וסגן מפקד מרחב העמקים. בתפקידו האחרון היה קצין אגף המבצעים במחוז הצפוני. ב-1997 השלים ליאור לימודי תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

 

ב-2.12.2010 נספה תנ״צ ליאור בוקר באסון השריפה בכרמל, תוך חירוף נפשו בניסיון להציל חיי אדם. מעדויות של ניצולים מהתופת עולה כי ליאור יכול היה לחלץ עצמו, אך בחר להישאר ולנסות לסייע ללכודים בשריפה, עד לרגעיו האחרונים. על אומץ ליבו ועל גבורתו שילם את המחיר היקר מכל, והוענקו לו עיטור המופת של משטרת ישראל ועיטור הגבורה של ארגון השוטרים הבינלאומי.

 

ליאור היה ״איש של אנשים״. כקצין בכיר היה ידוע ביחסו הסובלני, האנושי והמכבד לפקודיו. במילוי תפקידו הפגין אומץ לב, נחישות וכריזמה, לצד יכולת ניהולית שסייעה לו לטפס במהרה בסולם הדרגות ולהיות לאיש משטרה אהוב ומוערך.

 

שמחת החיים של ליאור הייתה מדבקת. הוא השרה רוגע וביטחון על סובביו, ובחיוך רחב ואוזן קשבת הצליח לחדור ללבבות רבים. ליאור היה עוגן, מקור תמיכה לכל חבר ובן משפחה שהיה זקוק לו. הוא אפשר לכולם להישען על כתפיו וליבו הרחבים, ובמהלך הדרך רכש לו חברי אמת נאמנים, המלווים את משפחתו עד עצם היום הזה, מנציחים את פועלו וזוכרים אותו כאדם אמיץ ונעים הליכות וכחבר אמת.

 

בלכתו הותיר ליאור שלוש בנות מנישואיו הראשונים - נועה, אבישג ונופר, את אחיו רוני, את הוריו רינה ז"ל ומיכאל, ואת זוגתו נאוה פרחי.

 

נסיבות מותו מעידות על אומץ ונחישות יוצאי דופן במילוי תפקידו, וכאדם.

אנו מזמינים אתכם להתחבר לעמוד הפייסבוק שהקימו בנותיו של תנ״צ ליאור בוקר ז״ל לזכרו ולהנצחת פועלו: לינק כאן

ליאור
bottom of page